דבורה בר אילן

למה אדריכלות? במקצוע זה בחרתי בגיל 12, בזמן שפגשתי באדריכל שהגיע אלינו הביתה ביוזמת אבי, להציע רה-תכנון של ביתנו במושב. ההצעה, שהייתה מפתיעה ונהירה לי, הלהיבה את דמיוני ובעיקר התלהבתי מהיכולת לחולל מהפך בכמה משפטים. חזיתי בפלא קטן של תכנון גאוני. כאשר הגעתי לטכניון פגשתי בו בשנית, הוא היה המורה הראשון שלי – שמעון שפירא.

זכיתי. הוא העביר אותנו במנהרת זמן מוטרפת. בסוף שנה א’ הרגשנו אדריכלים. זה היה שוב – חווית פלא. הרגשתי שאני במקום הנכון. מאז עברו שנים רבות אבל המהות של האדריכלות, שבעיני הרומאים והיוונים הייתה הידע העליון, מעל לכל שאר המדעים, נשארה. זוהי הפריזמה לראות דרכה את העולם, את סודו של המקום הנכון וחשיבותו של סדר הדברים. זוהי פרספקטיבה שמתחילה במבט מרחוק, שלאט לאט מתקרב יותר ויותר אל הפרט, אל הדקויות. ובכל קנה מידה- אמורה להישמר חווית המקום הנכון.

מהי אדריכלות? אדריכלות עבורי היא המפגש בין הידע האנושי לידע שמוסר לנו היקום. מנקודת מבטי, אני מתכננת בתים מרפאים. אני רואה בבית את הרחם, את המטען האנרגטי ממנו אנו יוצאים אל העולם, וככזה רצוי שהוא יהיה בריא, מבריא ומטפח.

גישה זו נכונה לתכנון בכל רמה: חדר, בית, רחוב, שכונה, כפר, עיר, אזור, ארץ. בנוסף, אני מאמינה כי לימוד והבנה של הקשר בין הסביבה בה אנו חיים, לביננו, משנה חיים.

השכלה

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, תואר מגיסטר Marc1, הטכניון חיפה
לימודי פילוסופיה וגיאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה
לימודי מגדר וארץ ישראל, תואר שני MA, מכון שכטר ירושלים
יועצת תכנון, משרד הפנים

נסיון מקצועי

בעלת משרד אדריכלות משנת 1976 עד היום
יוזמה, תכנון והקמת הישוב הקהילתי “תימרת”, בעמק יזרעאל. בשיתוף אדר’ דיקרמן בוריס.
הסוכנות היהודית – מחלקת תכנון כפרי, תכנון הישובים “כדים” ו”גנים”.
אדריכלית העיר עפולה – רה-תיכנון העיר, מרכז מבקרים לצפרות, תכנון מחדש של מרכז העיר, שיקום בתי ספר ומוסדות חינוך, גינון עירוני.

בין עבודותיי

“בנין דיור” – כתבת בנושאי בנייה כפרית פורצת דרך
“מתנת הנשר הלבן” – כתיבת הספר, הוצאת מודן, 1994
“למורנטיס” – כתיבת הספר, הוצאת גל, 1995
“חיבור נכון לרצון” – עריכה והוצאה לאור עצמאית, 2004
“מרחבים” – עריכה והוצאה עצמאית של עיתון מודעות אקולוגית הוליסטית, בעריכת מירב שני, מ 1999.

דבורה בר אילן