בית ירושלמי הוא בית בוץ, מהראשונים שנבנו בשיטה זו, ע”י “קבוצת בוץ”, הגשמת חלומם של יערה וברק ירושלמי, זוג אומנים שמאד התעקשו על רעיון הבניה באדמה. לזוג ארבעה ילדים, והם היו שותפים מלאים בביצוע הבניה.

הבית נמצא בהרחבה הראשונה של בית קשת, צמוד לשצ”פ  עם מפנה יפה להר תבור. חצר הכניסה האינטימית זורמת לתוך המרחב המשותף- מגדל עגול, גבוה שמסובב במדרגות ספירליות, מעקה עץ משגע (רועי בכר, הנגר) וכיפה שדרכה נכנס אור דרך צנצנות זכוכית חברון. המגדל הגבוה תוכנן להכיל מערכת צינורות של אוויר חם וקר שממזגים את הבית בחורף ובקיץ. הצינורות קיימים, השיטה המעניינת לא יושמה וחבל.

בחלל הכניסה בריכת דגים ויציאה לחצר הדרומית, שפונה אל הנוף. מפלס הכניסה מכיל סלון ,מטבח ופינת אוכל שהיא לב המרחב הציבורי, לפי בקשת יערה וערכי האירוח שלה. המדרגות עולות למפלס המגורים- 4 חדרי שינה לכל המשפחה ,כולל שירותים וחדר ארונות, ובהמשך עולות לקומה השנייה – שנבנתה בשלב ב’ ומיועדת להיות חדר השינה של ההורים.  קירות הבית בעובי 40 ס”מ של אדמה, מאד מבודד, מאד נעים. החוויה של שהות במבנה כזה מחממת, נעימה, מחבקת. רחם.
כל הפינות מעוגלות, גם הפינות העליונות. תקרת הסלון-מטבח-פינת אוכל, היא תקרת עץ כשהקורות נפתחות כמניפה מהמגדל המרכזי. הבית מאד מפנק, אהוב ואוהב.

המלצתם:

“בפעם הראשונה שנפגשנו עם דבורה לתכנן את הבית היא ביקשה מאתנו שנאמר את כל החלומות שלנו, שנעז לחלום בלי להתחשב בעלות כספית ( הפיתרונות יגיעו..) ואכן העלינו רשימה ארוכה של חלומות, עכשוויים וישנים, מציאותיים ודמיוניים. בפגישה שלאחר מכן דבורה שרטטה תכנית שנראתה כמו התגשמות כל החלומות שלנו. מיד התאהבנו בה והרגשנו שהוא שלנו, כמו בפעם הראשונה שרואים תינוק ומזהים שנאהב אותו לעד. התוצאה הסופית דומה מאד לאותה תכנית ראשונית שנעשתה. אלי וייסברג, השותף של דבורה אז, נכנס לעבודה  בשלב שלאחר התכנון שאשרנו , והביא לבית את החזון האקולוגי – בית נושם ומבודד שמתקיימת בו מערכת קירור וחימום פאסיבית שאינה תלויה במזגנים אלא בשימוש נכון בחוקי הטבע וכיווני אוויר. בכלל כל תהליך התכנון היה כמו ללדת בית – “בשלב ההיריון” הייתה התאהבות, התרגשות בלתי פוסקת מתכנון שמגיע עד לפרטים הקטנים ולצד זה היו גם לילות בלי שינה, דאגות ופחדים. אך בסוף נולד לו בית שאני מרגישה שהוא בדיוק מתאים לנו. דבורה דרבנה אותנו להעז ולהיות יצירתיים ולתת את החותם האישי שלנו בבית. כך מצאתי את עצמי בהריון בחודש שביעי עושה פסיפס בבית וברק בונה תקרות גבס ופרגולה. היינו שותפים פעילים בתהליך הבנייה ולבסוף נולד לו בית שאני מרגישה שהוא בדיוק מתאים לנו. דבורה ואלי היו מעורבים בפרויקט גם בתהליך התכנון וגם בתהליך הביצוע והיו שותפים לאורך כל הדרך. זה המקום להודות לכם על הליווי והתמיכה בהולדת ביתנו שהוא יצירת אומנות בעבודת יד.”