לתכנן בית לביתי? בהחלט לא פשוט, הרפתקאה. אבל לא לתכנן לה זה עוד פחות פשוט. הפתרון נמצא בעזרת הנדסאי –אדריכלות, שימי, שהסכים לקבל ממני את התוכנית ולפרט אותה, להגיש לרשויות, לעשות את העבודה היותר מדוקדקת והפחות מהנה. לעבור לקיבוץ  משמרות עבור יעל, הייתה  חזרה לחיק משפחת בר אילן, קיבוץ המולד של אביה..המשפחה- זוג, 3 ילדים, כלב.

התנאים הסביבתיים – שכונה מתוכננת באופן היותר באנלי, דו-משפחתיים על 350 מ”ר, סביבה די שטוחה, אדמת חמרה, אין נוף כי הבתים חוסמים את הסובב ו…שקיעות נהדרות.  זו הייתה הסיבה המקורית לתכנן בית סביב חצר פנימית. כשאין חוץ, כדאי שיהיה איזשהו פנים.

הבית נבנה  בשיטת הgsb, טכניקת בניה מבודדת שיעל, יועצת בניה ירוקה, עבדה אתה הרבה זמן. חזרנו שתינו ממרוקו כשהתחלנו לעבוד על תכנון הבית ובהחלט הטיול בהרי האטלס. היוה מקור השראה.

היות   והמגרש קטן יחסית, תוכנן גג פעיל. שמצטרף לשטחי החוץ של הבית. גג שניתן להגיע אליו הן מחדרי הילדים  והן מהחצר הפנימית. הבית הוא ים- תיכוני באווירה שלו, בצבעים שלו, בפרטים ובחומרי הגמר.

קומת קרקע שמכילה את הפעילות המשפחתית- מטבח, פינת אוכל, פינת משפחה ,סלון  מתחם ההורים והממ”ד שהוא גם חדר העבודה.

הקומה השנייה מכילה את חדרי הילדים, מקלחת ח.כביסה וגג מרוצף עם ירידה לפטיו . הגג מהווה היום מרחב משחק מעולה לכל ילדי השכונה, בעיקר בתקופת הקורונה שהפכה את כל הילדים  לחבורת חסמב”ה מופלאה שמתנהלת כענן כל היום, מבית לבית, מחצר לחצר וככל שהחצר יותר מרתקת, כן ייטב.

 לפי חוקי  הבניה ברת קיימא- חשבנו על הפניות צפוניות ודרומיות בעיקר, אבל המערב.. רוח הים שמלטפת את הבית רוב ימות השנה- קשה לוותר עליו, כולל מחיר השמש המסנוורת.  בפטיו- קיר אבן שמיועד להיות קיר ירוק ובתחתיתו בריכת דגים שמי ההשקיה מהקיר יזרמו אליה. קיר שיהווה מוקד התבוננות ושהייה  לפינת הקפה שבפטיו.

הבית מתפקד נפלא. לכל חזית ישנה השעה והעונה השימושית לה. בחזית הדרומית- רחבה להקרנת סרטים לשכונה. החזית הצפונית- למינגלינג עם השכניםות והתענגות על הרוח הצפון-מערבית וריח הצ’סטרום המשכר. החזית המערבית- הכניסה לבית, הכנסת רוח הים ומבט אל השקיעות הנפלאות של מישור החוף. ובמזרחית- קיר צמוד  לדו-משפחתי , אנשים נהדרים, כן ירבו כמותם. הילדים ישנים במרחבי הבית, לאו דווקא בחדריהם.

צבעי הטיח, החלונות, חומרי הפרגולות-כפות תמרים, הם מחווה למדבר, בו שהו  בני הזוג  לתקופה שעיצבה והשפיעה עליהם מאד. 

הדיירים נכנסו, במזל, שבועיים לפני הקורונה, נס. הגינה כבר בוצעה בסגר. הבעיה העיקרית היא המערכת החוץ ביתית- השכונה סובלת מעודף תאורת לילה . זיהום אור אמיתי. שינה על הגג היא ממש בעיתית עד שהעצים יגדלו או עד שהתובנה  תגיע.

נהניתי מתהליך התכנון והבניה עם ביתי, מארג חדש של יחסים .מאד נהנית מהזכות לצפות בשימוש שנעשה בבית אחרי הכניסה אליו. לצפות במארג החיים שנרקם בו. זכות הניתנת לסבתא, באשר היא.

המלצה- יעל בר אילן, משמרות

בית לכאורה הוא רק בית ותכנון הוא רק תכנון אבל לפעמים גם קורה שבית משנה את החיים .. נכנסנו לתהליך עם הרבה חששות ופחדים של יציאה מהתקציב , איבוד שליטה על התוצאה הסופית ומתחים במערכת הזוגית המשפחתית והיחסים עם העולם בכלל…הרבה מהפחדים האלה אמנם התממשו …  אבל! וזה אבל גדול , צלחנו את התהליך הארוך והמתיש ויצאנו ממנו בסופו של דבר מאוד מאוד מרוצים, לא מרוששים, עם בית יפהפה, נהדר ומעצים, מלא יופי בכל עבר, עם המון פינות משובבות נפש שנותנות הרבה מקום לשמחה להיכנס, עם זוגיות ששרדה את הקשיים ואף התעצמה, ועם חיזוק של כל הקשרים המשפחתיים והחברתיים ..  

התהליך הצליח הרבה מאוד בזכות דבורה האדריכלית, (וגם, גילוי נאות, אמא שלי בכבודה ובעצמה) שאפשרה לפחדים שלנו להתבטא אבל לא נבהלה מהם וליוותה את ההבשלה וההבנות שקרו לאורך הדרך בסבלנות ובחיוך.. ועם לא מעט הומור (גם כשלי כבר לא נשאר כלום ממנו…) תודה על ראיית הנולד כבר מהרגע הראשון, אינסוף יצירתיות ושפע של פתרונות מקוריים ומוצלחים שאפשרו הגשמה של כל החלומות שהיו לנו לגבי הבית הזה וגם כמה חלומות של אחרים ..   על היצמדות לחזון המקורי מצד אחד יחד עם גמישות שבאה עם הזמן ועם ההבנה שפשרה היא לפעמים הבחירה הנכונה , תודה על הנכונות והיכולת לתמוך יחד עם היכולת לקחת מרחק כשצריך רגע של נשימה לבד… תודה על ההתעקשות לעבוד עם חומרים אמתיים ולא עם התחליפים שנראים ומרגישים כמעט אותו דבר (אבל רק כמעט..) ובעיקר תודה על כך שהצלחנו ללכת יחד את הדרך הזאת עד סופה, ולהצליח לשמור על קשר קרוב ונעים שעוד יותר התחזק והתרחב הרגשנו מאוד עטופים לאורך התהליך, עם צוות ניהול פרויקט שעבד לרוב בצורה מאוד יעילה וטובה ( ותודה ענקית לאמיר תלמי ואוסמה המפקחים שעשו עבודה מצויינת לאורך כל הדרך ובעיקר בשלבי הסיום הקריטיים ולאדריכל שימי בן עטר שהיה שותף לתכנון ,אחראי על תכניות העבודה ועל קידום ההיתרים במסדרונות הוועדה ותמך לאורך כל הדרך..)

כיף להיכנס לבית שהקירות שבו עוטפים אותך באהבה, שיש בו חמימות שנובעת הן מהחומר והן מהרוח ששורה בו ושזורק את כל מי שנכנס אליו לארץ ולאוירה אחרת ( ואו זה כמו סיני פה.. או מרוקו  או אולי יוון , זה כמו בית בכליל.. זה מרגיש מדברי .. רק חסר פה הים וזה מושלם.. מקצת מהתגובות…)

אני מאחלת לכל מי שנכנס לתהליך של בניית הבית לסיים אותו בתחושת סיפוק ורווחה כפי שיצאנו ממנו בבית הזה, ומודה לכל מי שלקח בו חלק.