משפחת שידלובי, קיבוץ חנתון

 זוג צעיר, הורים  לשני בנים צעירים, רצו בית שיכלול גם דירה קטנה להשכרה (או לשימוש אישי בעוד שנים.) המגרש היה מוזר. לא מלבן, לא משולש. סוג של 2 טרפזים מחוברים. אבל המבטים מהמגרש! ועץ האשחר שעמד בשקט וחיכה שנכלול אותו בבית…! ובנוסף – קיר מחובר לשכנים, סוג של דו- משפחתי..

הפרוגרמה כללה בעיקר- בית גדול, בית קטן, מבט לנוף והרבה מרחב  לישיבת חוץ לחברה, עם גיטרה ומקטרת.  כרמל חלמה על חדר שינה שממנו תצפה  אל הבית ואל העולם ומשם גם תעבוד. אגם אשכול – חלק מהמוביל הארצי, שימש כנקודת ההתכוונות של הבית. מכל חלון רואים אותו, את מרחבי הגליל התחתון ואת הרי נצרת. צורת המגרש הייתה מאתגרת. השיפוע הוביל לבנית בית -טרסות. כל קומה מהווה טרסה נוספת על המדרון מלבד קומת הגג שהיא חדרון הנסיכה…. ליד הקיר הצמוד- יצרנו חצר הפנימית שהבית עוטף אותה  ורוב  פתחי הבית הפטיו ומרפסת הגג צופים אל האגם הכחול תמיד. הבית ב- 3 מפלסים שבנויים על גבי קומת הקרקע, שמהווה את הטרסה הראשונה במגרש, (המהווה דירה להשכרה.) מפלס כניסה- החצר עם עץ האשחר מהווה את המבואה אל המרחב הציבורי – סלון, פינת אוכל, מטבח ויציאה ישירה לפטיו הפנימי. במפלס השני- חדרי הילדים, הלובי שלהם, מקלחת, חדר שירות ויציאת שירות. במפלס העליון – חדר ההורים עם פינת עבודה ומרפסת שכל מה שרוצים כשמגיעים אליה להישאר שם לנצח.

מההיבט הטכני- הבית מבודד עם קלקר וטיח מינרלי, גג עליון שטוח ורעפים . ריצוף אבן. החצרות- מרוצפות בדק אורן. הבית מאד נעים, רובו צופה אל האגם וההרים, תמונות נוף שממוסגרות בחלונות. לשבת ולצפות בדומייה.
תקציב יחסית נמוך, מרוץ מול המשכנתא, תהליך לא קל, והנה הם עשו זאת.

אני תמיד מזכירה למחפשי- דיור – דירת 4 חדרים בעיר עולה הרבה יותר מבניית בית בכפר… המאמץ שווה. תענוג.