אמנה מוצעת לכל דיכפין
מאת: אדר. דבורה ורדית בר-אילן
אדריכלות ירוקה, אקולוגיה הוליסטית
vardebra@gmail.com
© כל הזכויות שמורות
התחייבות אישית וציבורית לשימור ופיתוח הסביבה לברת-קיימא בארץ ישראל.
תחום האדמה
- אני מתחייב/ת לפעול למען הנגשת נקודת טבע אחת לפחות (למשל- מעין, בוסתן, אתר
ארכיאולוגי, יער) בכל מתחם גיאוגרפי בישראל לשימושו של הציבור ללא תמורה, למטרת בילוי, שימור ופיתוח סביבתי. כמו כן אדאג לתחזוקה עקבית של המקום, על ידי או על ידי הרשות המקומית.
מדוע?
הרבה נכסי טבע ונכסי היסטוריה נגזלו מאתנו מבלי ששמנו לב או מחינו על גזילתם. במהלך 70+ שנות ציוויליזציה ישראלית. חלקים גדולים מהקרקע הציבורית מופקעים מהציבור והופכים, למשל, לכבישים, לשטחים מגודרים, או סתם שטחים מוזנחים הניתנים לשיקום במאמץ קטן.
- אני מתחייב/ת לפעול למען שיקום היערות הארץ-ישראלים. יערות שהושמדו. בתחילה, על ידי התורכים בכל רחבי הארץ כחומר בעירה לקטרי הקיטור, ואח”כ כתוצאה משאיבת-יתר של מים, חקלאות שעקרה הרבה עצים ושאינה מתפקדת יותר (שדות נטושים), רעיית-יתר של בקר הרועה בהיתר ועוד.
השיקום ייעשה באמצעות נטיעת עצים מקומיים כמו אלונים, אלות, שקמים, שיטות, בוסתנים- כל איזור וצמחייתו האופיינית.
מדוע?
הארץ הזו היתה ארץ זבת חלב ודבש. מקובל לומר שאין מים בארץ. האמת היא שככל שהארץ הולכת ומתרוקנת מיערותיה- כך היא נחשפת לבליה מואצת כתוצאה מגשמים, שמש ורוחות. ככל שהאדמה מיוערת יותר- כך היא מוגנת יותר מבליה, טמפרטורת הסביבה יורדת, וכמות החמצן עולה.
- אני מתחייב/ת לפעול למען- הוצאת עדרי הבקר מכלל היערות והחורשים, כולל ביטול
הגדרות שנמתחו לצורך הגנת הבקר.צמצום שטחי חוות הבקר עד ל- 50 דונם, ומיקומם רק בשטח המוגדר חקלאי ושאינו יער או חורש. מתחייב לפעול למען איסור שתייה ושהייה של פרות ליד מקוואות מים, מעיינות ואגמים.
מדוע?
הבקר הוחדר אל היערות והחורשים על ידי רשות שמורות הטבע כמגן מפני פלישת התיישבות לא-חוקית לשטחים פתוחים, הגנה מפני שריפות ופתיחת שבילים ביער. בפועל, נגזלו שטחים אלו מהציבור כולו.
היערות, הנחלים והמעיינות, המצויים בבעלות חלקית של בוקרים, סובלים מזיהום מסיבי של צואת-בקר, דרכים ראשיות נחסמות כתוצאה מגדרות-הבקר, והארץ כולה הופכת לחוות בוקרים אחת גדולה ובלתי-נגישה. בפועל יש דרכים אחרות לטיפול בשטחים הפתוחים. יערות הרי ירושלים- שהם היחידים שיחסית ניצלו מרעיית הבקר- אינם סובלים משריפות רבות יותר מיערות אחרים, יש בהם הרבה מעיינות שהציבור מתחזק באהבה, והטיול בשטח אפשרי מבלי לשקוע תדיר בצואת-בקר או להיתקל בגדרות שחוסמות תנועה. כיום שטחי חוות בקר מגיע לאלפי דונם שכדי לשמור עליהם מפני מתנכלים דרוש צבא שלם ו”השומר החדש”, שמשרת את האינטרסים של בעלי העדרים.
- אני מתחייב/ת לפעול למען ביטול שמורות הטבע כגופים עסקיים, והעמדתן חינם לרשות הציבור.
מדוע?
הפיכת רשות שמורות הטבע לעסק רווחי גבתה מחיר גבוה מאוד מן הציבור, ופגעה אנושות בחופש הבסיסי לו זכאים התושבים ליהנות ממשאבי הטבע שלה. באמצעות גביית תשלום בגין הביקור בשמורות, יצרה רשות שמורות הטבע במכוון עודף ביקוש- ומשכה אליהן הרבה יותר מידי מטיילים שמוסעים אל השמורות באוטובוסים, מבלי לתת את הדעת על עומס-היתר שנוצר בהן, שהרי כל המרבה בכמות המבקרים- הרי זה רווחי יותר.
וכך נהפכו הנחלים המדבריים כמו נחל דוד, עובדת, ערוגות או הסחנה לסוג של חניון עם מנגלים ובריכת שכשוך, וזאת כי מחד- אין איסור על מספר רכבים שמגיע, אכילה בתוך השמורה או השמעת מוזיקה בווליום גבוה, ומאידך- מגיעים אליה אינסוף אוטובוסים. פארקים בלב שמורות כמו הכרמל, ציפורי, קיסריה, הכנרת ואחרים הם אתרי חתונות מבוקשים, כולל זיהום ווקלי קשה, שלא נחשב כמפריע לבעלי החיים שלכבודם הוכרז האזור כשמורה.
- אני מתחייב/ת לפעול למען שתילת שדרות מצילות לאורך כל הכבישים הבינעירוניים במטרה להוריד את טמפרטורת הכבישים. תחזוקת השדרות המצילות תהיה באחריות המועצה האזורית או המקומית בתחומה עובר הכביש.
מדוע?
בתקופת המנדט הבריטי נשתלו מאות קילומטרים של שדרות איקליפטוסים לאורך כבישי הארץ. הכבישים היו מוצלים והנסיעה הקיצית היתה נעימה. העצים נכרתו עם הרחבת הכבישים ומשום מה לא חזרו על מבצע השתילה. למרות כל הגינון סביב כביש 6, אין צל על הכביש עצמו. נותרו כבישים בודדים שלאורכם עדיין קיימות שדרות עצים,בעיקר בנגב המערבי.
בירדן, השכנה, שם גם היה מנדט בריטי, מתקיימות השדרות הללו עד היום, בבקעה וברמה, עד לגובה של 1700 מ’. לאורך כביש הבקעה הירדני עוברת תעלת מים, מחמת–גדר עד ים-המלח, מתחת לשדרה מדהימה של שיטים. שום טיעון של שמירת-טבע לא מצדיק את שממת הכבישים אצלנו, בארץ בה זקוקים נואשות לצל בקיץ.
- 6. אני מתחייב/ת לפעול על מנת ש:
- שמורת הטבע תוגדר כמרחב אוהב-אדם (לעומת מרחב המגן על בעלי החיים מפני האדם).
- חניון לילה בשמורה יספק: צל, שירותים כימיים, עצים ומים (ברז או עוקב). החניון יהיה מזמין ויתמוך באדם, דוגמת חניון פארק ספיר בערבה, ועין שוירח בגולן.
- יישתלו יותר עצים מקומיים בחניון, כולל עצים שהיו בו פעם (כמו צפצפת פרת בנחל-צין).
- לא תותר הבאת כמויות גדולות של תיירים לשום אתר (באוטובוסים וכיו”ב). יוגדר מספר מקסימלי של מבקרים בזמן נתון.
- המים בשמורות ישמשו לרחצה. אכילה ועישון יותרו במרחק מינימלי של 20 מ’לפחות ממקור המים.
- ניתן יהיה להקים אוהל לאורך השבילים במרחק של20 מ’ לפחות מהשביל.
- הפיקוח יבוצע, כמוסבר לעיל, על ידי מתנדבים.
מדוע?
כיום רוב החניונים ממוקמים בנקודות בלתי-אטרקטיביות כדי להגן על האטרקציות, להבדיל מהמצב בשמורות בתשלום. התחושה בחניונים אינה נעימה והיא מרחיקה את המבקר מיופייה של אמא-אדמה. ניתן ליצור חניונים מושכים ואיכותיים שעושים טוב .
- אני מתחייב/ת לפעול על מנת שחורבות, אתרים ומבנים שאינם בשימוש יהיו מותרים להשמשה מחדש, וישמשו כמקומות לינה, כדוגמת “מקעד” (מקום התכנסות הסמוך לקבר של שייח’). לינה במקום תותר למשך לילה אחד בלבד, ואשאיר את המקום נקי ושופע משקיבלתי אותו.
מדוע?
הארץ מוצפת במקומות חרבים, בלתי מטופלים, שאסור לגעת בהם. הלינה בשטח בדרך-כלל מופנית לחניונים בלתי-אטרקטיביים או לצימרים שעלותם לא קטנה. השמשת החורבות תשקם חלקים גדולים מהנוף שפשוט נראים רע, תיתן פתרון מכבד ללינת שטח ותיצור סיפור בהמשכים- מטייל משאיר מתנות למטייל הבא- קפה, תה, סוכר, קמח, קטניות, כנהוג ברחבי סיני- וייווצרו מקומות השייכים לכל הנודדים. פתרונות שטח כאלה יאפשרו יתר קלות בטיולים רגליים.
- אני מתחייב/ת לפעול למען הנגשת השטחים הפתוחים בישראל לשימושו החופשי ולהנאתו של הציבור. השטחים יתוחזקו על ידי מתנדבים מכל שכבות האוכלוסיה ומכל הגילאים, כולל שרות לאומי ומכינות קדם-צבאיות. המתנדב או קבוצת המתנדבים יקבלו שטח בגודל מוגדר או באורך מוגדר, כל אחד לפי יכולתו. ההתחייבות לשטח מסויים תהיה לשנתיים. הדרכת המתנדבים תעשה על ידי, החברה להגנת הטבע או גוף דומה.
מדוע?
השיטה מקובלת בגרמניה ובחלק מן המדינות הסקנדינביות ועובדת נפלא. היא מאפשרת מעורבות של התושב בסביבתו. במקומות של ישובים יהודיים וערבים בשכנות- ניתן ליצור זוגות מתנדבים מעורבים ולעורר גם במגזרים הפחות מודעים לסביבה- ענין ושיתוף פעולה.
תחום המים
- אני מתחייב/ת לפעול למען הפיכת רצועת חוף הים התיכון כולה, מראש-הנקרה ועד עזה, לשמורת טבע אחת רציפה, והנגשתה לכלל הציבור ללא תמורה. בשמורה תוקם טיילת או שביל הליכה לכל אורכה. שביל זה יעבור גם בשמורות-טבע קיימות, מחנות צבא וישובי-חוף. השביל יהיה מוצל באמצעות עצים או/ו סוכות-צל.
מדוע? היום חוף הים הופקע מהציבור מאז תחילת הציונות למען המפעל הציוני- בתי הזיקוק, הכור האטומי, שורק, רידינג, נמל חיפה, מחנות צבא, ישובים שונים, ואלו רק מספר דוגמאות. כל הדברים האלו יכולים להתקיים במקביל לשימוש ציבורי של טיילת ונגישות לים לכל אחד, כפי שמקובל לאורך רוב חופי הים התיכון. ההתייחסות אל הים והטבע רק כאל משאבים שניתן לנצלם ולהפיק מהם את מירב הרווחים מתעלמת מן האדם ומצרכיו הבסיסיים הפשוטים- חיבור וקירבה אל ים, שמים, וטבע חופשי.
- אני מתחייב/ת לפעול כדי שמעיינות, שבעבר עמדו לרשות הציבור ומימיהם הולאמו על ידי חברת מקורות, יוחזרו למצב שמיש ואטרקטיבי. זה ייעשה דרך כך שמי הנחלים יישאבו בסוף הנחל (במורד הנחל) ולא בראשיתו (במעלה הנחל, במקורותיו) כנהוג בנחלינו היפים. ראו נחל כזיב, נחל דישון, נחל עמוד ועוד רבים וטובים, שרובם פשוט לא זורמים בקיץ כי המים נשאבים במקור הנחל.
מדוע?
הפסד המים שזורמים לאורך הנחל הוא מזערי ביחס לאיכות החיים שיכולה להשתנות כאן באופן משמעותי אם המים ישובו לזרום באפיקים, בדומה להזרמה מחדש של דם לגוף שהתייבש.
מניעת הנחלים מלזרום, ובעצם ייבוש כל האפיקים בארץ, מייבשת את האדמה, מדללת את הצמחיה המגוונת עד מאוד שצמחה בשולי הנחלים ופוגעת באופן משמעותי באיכות חיינו וחיי ילדינו, שעל מנת לראות נחל חי וזורם הם צריכים לשלם כסף כדי להיכנס לשמורת טבע מלאה בתיירי-אוטובוסים.
חשוב להבין שמים נזילים בטבע אינם בזבוז. עדרי הפרות, לדוגמא, זוכים לאינסוף מים, כולל נחלים שמחד נסגרו בפני הולכי-רגל בתואנה של שמירת-טבע, ומאידך מלאים בבקר שמזהם את המים, רועה ומחרבן בתוכם, ובעליהם כלל לא משלמים על אותם המים. וכך נוצר מצב שגם אם יותר לציבור לטייל שם- זה יהיה בלתי אפשרי.
לדוגמא- נחל עין-גב, נחל משושים תחתון, נחל סמך, נחל מיצר, נחל התנינים ועוד ועוד.
- אני מתחייב/ת לפעול למען הנגשת המעיינות והקידוחים החמים בישראל לשימוש הציבור ללא תמורה, כך שלא ישמשו עוד כמימי חקלאות או תיירות.
מדוע?
לאורך כל השבר הסורי-אפריקאי ישנם מעינות חמים. בערבה יש הרבה קידוחים של מים פסיליים (לא ראויים לשתייה), אך מצויינים לשכשוך. המים האלו הועברו, רובם ככולם, לשימושים פרטיים של חאממים כדוגמת- עין-גדי, חמת-גדר, חמי-טבריה, ועוד הרבה חמאמים פרטיים לאורך הערבה שהציבור אינו יודע על קיומם. התוצאה, בעיקר בשל עלות הכניסה לחמאמים, שבילוי במים חמים נהפך לבילוי-יוקרה במקום שיהיה חופשי לציבור.
באמריקה האינדיאנית הבריכות החמות שימשו למפגש בין-שבטי וכל סכסוך שבטי היה נפתר בבריכות אלו. יש לקחת דוגמא ממנהגים קדומים וחכמים אלו ולהפוך את מקורות המים החמים בארץ למקומות פתוחים לציבור בחינם, ועם שמירה, כמפורט בהמשך.
- אני מתחייב/ת לפעול על מנת שחניה בקרבת אתרי מים תהיה במרחק מינימאלי של 250 מטר.
מדוע?
מרחק מהאתר מבטיח זיהום מינימלי, כי הצורך בסחיבת ציוד עודף בידיים מייתרת את נחיצותו של ציוד כזה ומזעורו .
תחום האוויר
- אני מתחייב/ת לפעול על מנת שהשימוש ברמקולים וגנראטורים במקומות פתוחים אשר אינם מיועדים לאירועים ייאסר בחוק.
מדוע?
רעש מהווה מפגע שהציבור אינו יודע שזכותו לעצור. לדוגמא- חתונות, אירועים, מסיבות
טרנס, קריאות המואזין ותפילותיו, וכו’. במדינות מתוקנות החוק לאיסור רמקולים מופעל מידית רעש ברשות הציבור ,חופים, נחלים, וגם רמקולים בכפרים שמופנים לכל עבר(חתונות, תפילות, כולל אוטו חב”ד) אמור להיות בלתי-מורשה לחלוטין.
- אני מתחייב לפעול על מנת למזער את כמות הכבלים, האנטנות, עמודים נושאי אנרגיה למיניהם—להפוך את כל הרשתות למוטמנות באדמה, כחובה בחוק.
מדוע?
האוויר, השמים, מרחב החופש והנשימה, מצטופף והולך, בלי שיש מגבלה לגבי השימוש בנכס הזה, שאמור להיות חופשי ונקי.
- אני מתחייב ליצירת אוויר נקי, לצמצום פליטות co2 עד למינימום. בביתי, בכלי הרכב שלי, בהימנעות מעישון במרחב ציבורי, בלקיחת אחריות על ניקיון האוויר היכן שאני נמצא.
מדוע?
גופנו, הבניין בו אנו חיים, הרכב שלנו, אמצעי החימום והקירור של בתינו, מהווים גופי- פליטה תמידיים. יש אפשרות לאזן את הפליטה הזו ולמזער אותה למינימום.